דינסהיל פרופרטיס (ישראל) בע"מ נ' יעקבסון

פסק דין

א.התובענה ובעלי הדין

ראשיתה של תובענה זו בבקשה לביצוע 5 שיקים על סך 23,315 ₪ כל אחד שהגישה התובעת נגד הנתבע החתום על השיקים האמורים.

במסגרת תצהירו שניתן בתמיכה לבקשת ההתנגדות טען הנתבע כי השיקים נגועים בחוסר תמורה מלא ולמעשה הושלשו בידי התובעת בתנאי מתלה לפיו יגיעו התובעת והנתבע לידי הסכם שכירות חדש להמשך החזקתו של הנתבע במושכר ששימש אותו כמכללה וכי הסכם כאמור לא השתכלל בשל סירובה של התובעת והצגתם של תנאים דרקוניים למימושו. מה גם, שלגרסת הנתבע, התובעת הצהירה כי לא תאפשר לנתבע לערוך הסכם המאפשר לו להמשיך ולהחזיק במושכר.

על פי החלטה מיום 20.11.2011 ניתנה לנתבע רשות להתגונן על פי המלצת כב' הרשם רט.

ב.עיקר טענות התובעת

1.גב' לילי וידה (להלן: "לילי") שהביאה את גרסת התובעת בתצהירה טענה כי ביום 7.7.08 נחתם בין בעלי הדין הסכם שכירות (להלן: "הסכם השכירות") לתקופה של 12 חודשים בגדרו ניתנה לנתבע אופציה להאריך את התקופה ל-12 חודשים נוספים ובסך הכל עד ליום 31.7.10.

2.לגרסת לילי פנה אליה הנתבע קודם לפני תום תקופת השכירות הקבועה בהסכם, בבקשה להארכתה והיא הסכימה להארכה בת 12 חודש.

3.להלן טענה לילי כי בשלב מאוחר יותר ביקש הנתבע להאריך את תקופת השכירות ל-24 חודשים וגם לכך נתנה הסכמתה ובלבד שהנתבע יעביר אליה המחאות בעבור התקופה המתבקשת.

4.לילי מוסיפה וטוענת כי בחודש מאי מסרה לה רעייתו של הנתבע (להלן: "גילה") 24 המחאות לתשלום דמי השכירות שעד ליום 31.7.12, ומשכך, עם מסירת השיקים הוארכה תקופת השכירות ב-24 חודשים.

5.לטענת לילי ביום 26.9.10 שיגר לה הנתבע הודעה לפיה מפאת בעיות בריאותיות קשות הוא נאלץ להפסיק את פעילותו ולהעביר את הניהול ידיים אחרות החל מיום 1.11.10.

6.לילי טוענת כי הגם שהודעת הנתבע נתפשה בעינייה כהפרה של ההסכם הסכימה התובעת לפנים משורת הדין לקצר את תקופת השכירות ולקובעה עד ליום 31.3.11 וכך הודיע ב"כ התובעת לנתבעת.

7.לגרסת לילי כי במענה לכך, השיב הנתבע כי הסכם השכירות לא חודש, אך לשיטתה ההסכם אכן הוארך בהסכמה מפורשת וגמירות דעת של שני הצדדים שהתבטאה בהעברת השיקים של הנתבע-לתובעת.

8.לילי מוסיפה וטוענת כי הנתבע נטש את המושכר שלא כדין בסוף חוש אוקטובר 2010 וזה לא אוכלס משך 4 חודשים עד ליום 27.2.11 ומשכך, זכאית התובעת לגביית דמי שכירות מן הנתבע בעבור 4 חודשים.

ג.עיקר טענות הנתבע

1.בתצהיר עדותו הראשית חזר הנתבע על גרסתו כפי שהובאה במסגרת הליכי ההתנגדות והטעים כי 24 השיקים הופקדו על ידי גילה בלוויית תנאי מתלה כי בעלי הדין יגיעו להבנה וייחתם הסכם חדש לעניין החזקתו במושכר.

2.הנתבע טען כי במהלך המשא ומתן עמו קיימה התובעת משא ומתן עם שוכר חלופי לגבי המושכר שהוחזק על ידי הנתבע ולמעשה, לא גילתה רצון לאפשר לו להמשיך ולהחזיק במושכר.

3.הנתבע טען כי לא קיבל את מכתב התובעת מיום 27.4.10.

4.הנתבע טען כי התובעת הודיעה לו באופן פסקני כי לא תסכים להמשיך ולהשכיר לו את המושכר.

5.הנתבע הוסיף וטען כי משעלה המשא ומתן על שרטון ולנוכח בעיותיו הרפואיות הודיע לתובעת 30 יום מראש על כוונתו לפנות את המושכר ואכן פינה אותו בסוף חודש אוקטובר 2010.